מעמד חוו"ד מומחה לעניין כשירות לצוות

האם יש לקיים את צוואתו של המנוח ל' ז"ל  או שיש להורות על ביטולה מחמת העדר כשירות, העובדה כי המבקשים נטלו חלק בעריכתה וכן  עקב פגמים צורניים?

א.         רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.         למנוח  ל' ז"ל (להלן: " המנוח") היו שתי בנות.

2.         הבת הבכורה ע' (להלן: " ע'"), נהרגה בתאונת דרכים יחד עם בעלה בשנת 1998.

3.         ע' ובעלה הותירו לאחר פטירתם ארבעה יתומים, הם המבקשים בהליך זה.

4.         למנוח בת  נוספת, י' (להלן: " י'"), היא המתנגדת בהליך זה.

5.         המנוח היה רופא במקצועו, גרוש שנים רבות, והוא חי בגפו.

6.         בחודש ינואר 2007 עבר המנוח להתגורר  בדיור המוגן "פאלאס" בת"א (להלן: " פאלאס").

7.         ביום 16.7.07 חתם המנוח על צוואה בעדים ובה הוא העניק ארבע חמישיות מעיזבונו למבקשים וחמישית למתנגדת. הצוואה הוכנה על ידי עורך דין שהיה בידידות עם חברתו הקרובה של המנוח והעדים לה, היו אותה חברה ובנה.

8.         ביום 9.1.08  מונתה י' לאפוטרופסית קבועה על גופו ורכושו של המנוח.

9.         ביום 25.6.10  נפטר המנוח ולאחר פטירתו הגישו המבקשים את צוואתו לקיום.

10.        י' הגישה התנגדות לקיום הצוואה. לטענתה, המנוח לא היה כשיר לערוך את הצוואה לאור מחלתו בדמנציה. כמו כן לדבריה, המבקשים או מי מהם, השפיעו על המנוח השפעה בלתי הוגנת על מנת שלא יעניק לה מחצית מעיזבונו והם גרמו לכך, שהמנוח העניק להם את רוב עיזבונו. בנוסף טוענת י', כי בצוואה פגמים צורניים  כגון שנעדרת הצהרת העדים כי הם זיהו את המנוח וכי הוא הצהיר בפניהם שזו צוואתו האחרונה. 

11.        המבקשים טוענים כי המנוח היה צלול לחלוטין במועד עריכת הצוואה וכי אף אחד מהם לא השפיע על המנוח לערוך את הצוואה ולא היתה להם כל מעורבות בהכנת הצוואה.

12.        לצורך בדיקת כשרותו של המנוח, מיניתי כמומחה מטעם בית המשפט את הפרופ' שלמה נוי אשר הגיש את חוות דעתו מיום 28.9.11 לבית המשפט והוא אף נחקר ארוכות ע"י ב"כ המבקשים (להלן גם: " המומחה").

 13.       בהליך זה התקיימו שבע ישיבות הוכחות וניתן צו להגשת סיכומים בכתב.

ב.         דיון והכרעה

            האם המנוח היה כשיר לערוך את הצוואה?

1.         שני הצדדים הביאו עדים רבים על מנת  להוכיח את טענותיהם. מטעם המבקשים העידו בין היתר, ידידים של המנוח ואנשים שהיו עימו בקשר, אשר טענו כי במועד עריכת הצוואה המנוח תפקד באופן עצמאי, נפגש בבתי קפה עם חברים  והיה צלול לחלוטין.

2.         סעיף 26 לחוק הירושה תשכ"ה - 1965 קובע כי צוואה שנערכה על ידי מי ש" לא ידע להבחין  בטיבה של צוואה" בטלה. הפסיקה קבעה כי משמעות הדרישה היא,  שעל המצווה להיות מודע לעובדה שהוא עורך צוואה, מודע להיקף רכושו וליורשיו ומודע לתוצאות עריכת הצוואה על יורשיו  (ע"א 160/80 בנדל נ' בנדל, פ"ד לה (3), 101, ע"א 15/85 מזרחי נ' רז פ"ד מא (4), 545). על המצווה להיות בדעה צלולה ולהבין  את המציאות הסובבת אותו, כשאין לו תעתועי דמיון ומחשבות שווא.